‏הצגת רשומות עם תוויות אוכל אותנטי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אוכל אותנטי. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 8 במרץ 2011

8) יום ב Chinatown

אם יש לכם כמה ימים בסינגפור, מומלץ להקדיש לצ'יינהטאון יום שלם ולא להסתפק בגרסה המצומצמת המופיעה בכמה מן המסלולים באתר זה ומיועדים, בעיקר, למי שזמנו קצר..

קהילה סינית קטנה התקיימה בסינגפור כבר לפני מאות שנים אך היא לא צמחה עד להקמתה של סינגפור המודרנית, בתחילת המאה ה-19, אז החלו לנהור לעיר החדשה המוני מהגרי עבודה, בעיקר מפוג'יאן ומעוד אזורים בדרומה של סין.

Chinatown, המשתרעת מדרום לנהר סינגפור, יועדה להיות "המובלעת" של יוצאי סין בסינגפור בתחילת המאה ה-19, עת ראפלז וממשיכי דרכו האמינו כי הדבר הנכון ביותר עבור העיר החדשה הוא לדחוף את כל אחת מהקבוצות האתניות בעיר אל "גטו" משלה... הפרדה על בסיס אתני נעלמה מנופה של סינגפור זה מכבר, אך Chinatown נותרה "המקום הכי סיני" בעיר ואחד מהאזורים שהכי מעניין להסתובב בהם...

למרבה ההפתעה, חלק מהאטרקציות והאתרים לאורך המסלול שלנו אינם קשורים כלל לתרבות הסינית.

את סיורנו נתחיל מתחנת הרכבת התחתית MRT-Raffles Place. לוקחים את יציאה F ל Cecil Street ואיך שיוצאים עושים "פניית פרסה", חוזרים אחורה כמה צעדים ופונים ימינה ל Robinson Road. כעבור 3 – 2 דקות הליכה רואים מצד שמאל את המבנה הוויקטוריאני המרשים של Telok Ayer Market, העשוי כולו מתכת יצוקה, עם פיתוחים אמנותיים יפים. הקונסטרוקציה נבנתה בגלזגו שבסקוטלנד, הושטה לסינגפור בחלקים והוקמה בשנת 1894 כדי לשמש כשוק דגים, אשר ברבות הימים הפך לשוק המזללות, השוכן כאן כיום...

מרבית הדוכנים פתוחים כל יום, מ 12 בצהריים ועד מאוחר בלילה, אם כי ישנם גם מספר עסקים המגישים ארוחת בוקר, החל מהשעה שבע, או משהו כזה...
.
.
יוצאים מהשוק ל Robinson Road, פונים ימינה לרחוב Boon Tat וכעבור שתיים – שלוש דקות מגיעים לפינת Telok Ayer Street (הרחוב השלישי משמאל). הרחוב השקט נמתח לאורך מה שהיה פעם קו המים והביקור בו מעניק למטייל מושג עד כמה דחקו פרויקטים של יבוש הים את קו החוף... מעצם היותו שער הכניסה לסינגפור, זכה הרחוב שייבנו לאורכו כמה מקדשים ומסגדים, אשר הוקמו בידי מהגרים חדשים שהודו לאל על כי הביאם בשלום לארץ החדשה, לאחר מסע מפרך ומסוכן בים.

על הפינה של Telok Ayer ו Boon Tat נמצא מקדש Nagore Durgha Shrine אשר, למרות שמו המטעה מעט, הוא למעשה מסגד שהוקם על ידי סוחרים מוסלמים מדרומה של הודו בשנת 1830 ומשלב סגנון קלאסי, עם אלמנטים הודיים-מוסלמיים. בניגוד למסגדים הקלאסיים, יש לו ארבעה צריחים.

ממשיכים כמה צעדים במעלה הרחוב ומגיעים למקדש Thian Hock Keng Temple שנבנה לראשונה ב 1820 על ידי מהגרים מפוג'יאן שבסין, לכבודה של אלת הים הטאואיסטית Matsu. המבנים היותר קבועים של המקדש, אותם רואים כיום, הוקמו בשנת 1840 ומכיוון שבני הקהילה כבר הספיקו להתבסס כלכלית, לא נחסכו מאמץ או כסף על מנת לפאר ולהדר את המקום...

עוד כמה צעדים במעלה הרחוב ואתם חולפים על פני המסגד Masjid Al Abrar, אשר נבנה לראשונה בשנת 1827 ושכן בתחילה בבקתה עם גג קלוע מקש, אותה החליף המבנה הנוכחי בשנת 1850. המסגד, שנבנה אף הוא על ידי החלפנים המוסלמיים מדרום הודו (Chulia) נראה במבט ראשון כמו בית עם חזית בסגנון מוסלמי-ערבי וקל לחלוף על פניו מבלי להבין בכלל שמדובר במסגד.

עוד כמה צעדים ופונים ימינה ל Amoy Street, שם נמצא מקדש Siang Cho Keong הקטנטן והססגוני אשר נבנה ב 1869 על ידי מהגרים מפוג'יאן שבדרומה של סין.

ממשיכים ללכת לאורכו של רחוב Amoy Street עד הסוף, פונים ימינה ובפינת הרחוב שמאלה, שם חוצים את Cross Street ומגיעים למרכז המסעדות Far East Square השוכן בתוך מקבץ בתי shophouse ישנים. מלבד בתי קפה, חנויות ומסעדות, יש כאן גם מוזיאון קטנטן, בשם Fuk Tak Ch'i Museum, השוכן בתוך המבנה של המקדש הכי ישן בסינגפור ומתעד את החיים בצ'יינהטאון של לפני כמעט מאתיים שנה, כולל דגם תלת ממדי גדול המדמה סצנה מחיי היום-יום של האזור באותה תקופה... (המוזיאון פתוח כל יום, מעשר בבוקר עד עשר בערב והכניסה חופשית).

חוצים את Cross Street, פונים ימינה, הולכים לאורכו כמה דקות ופונים שמאלה ל Club Street הציורי אשר לאורכו ולאורכם של הרחובות הקטנים המסתעפים ממנו שוכנים כמה מבתיה היפים יותר של צ'יינהטאון. מרבית "היצירות הארכיטקטוניות" בסביבה זו עברו שיפוץ ושימור והוסבו למסעדות קטנות ואינטימיות, או מלונות בוטיק. מומלץ לקחת את הזמן, לשוטט כאן בניחותא ולהציץ לבתים המהודרים בסמטאות הקטנות המסתעפות מ Club Street... בקצה הרחוב פונים שמאלה ל Ann Siang Road ומטפסים דרכו לגינה הציבורית הנקראת Ann Siang Hill Park וממנה ניתן להשקיף על בתיה הכריזמטיים של צ'יינהטאון.
.
.
חוזרים לאורכו של רחוב Ann Siang Road, חולפים על פני הכניסה ל Club Street ומגיעים לפינת South Bridge Road, שם פונים ימינה וכעבור דקה או שתיים מגיעים לחנות מעניינת בשם " The Eu Yan Sang Medical Hall" הנמצאת על South Bridge Road מס' 267 ומתמחה בתרופות טבעיות ושיקויי פלא אקזוטיים העשויים מצמחים, עשבים ושורשים שונים ומשונים, ומוכנים במקום, ממש לנגד עיניכם... שווה לבקר (ולהריח) גם אם לא בא לכם להתנסות...

ממש ממול, על הפינה South Bridge Road ו Pagoda Street, ניצבים, זה מול זה, אחד מהמקדשים ההינדיים החשובים ביותר בסינגפור ואחד ממסגדיה היותר ידועים של העיר : Sri Mariamman Temple, המקדש ההינדי הוותיק ביותר בסינגפור, נבנה לראשונה כבר בשנת 1827 בסגנון הדרווידי, האופייני לדרומה של הודו וכולל אלמנטים ארכיטקטוניים-דתיים טיפוסיים, כמו מגדל ה Gopuram בן שש "הקומות", המתנוסס מעל הכניסה, עליו מצטופפים מאות פסלי קרמיקה קטנים של אלים ודמויות מופלאות מהמיתולוגיה ההודית. אולמות התפילה שבתוך המתחם, עשירים אף הם בפסלים וקישוטים מהודרים, כולל פסלים של האלה הפופולארית Mariamman, שלכבודה הוקם המקדש, ופסלים של Rama ו Murugan.
מסגד Masjid Jamae, בעל החזית הירקרקה, נבנה בשנת 1826 על ידי סוחרים מוסלמים-טאמילים מדרום הודו, הנקראים Chulia (ועל כן הוא ידוע גם בשמו השני Chulia Mosque) והוא אחד מן המסגדים הישנים ביותר בסינגפור שעדיין פעילים. המסגד בנוי בסגנון אקלקטי ובעוד שחזיתו מעוצבת בסגנון מוסלמי-הודי טיפוסי, בנויים אולמות התפילה בסגנון נאו קלאסי, האופייני לאדריכל ג'ורג' קולמן, מי שתכנן את כמה מהפנינים הארכיטקטוניות הידועות ביותר של סינגפור הצעירה.
.
.
Pagoda Street, הרחוב הקטן ממנו התחילה צ'יינהטאון את דרכה, לפני כמאתיים שנים, שופץ והפך למעבר הולכי רגל עמוס בדוכני רוכלים, המוכרים בעיקר מזכרות זולות מסין. בבתים ההיסטוריים המשוחזרים משני צדי הרחוב הצטופפו בימים עברו משפחות של מהגרים סיניים עניים שבאו לחפש את מזלם בעיר המתפתחת ובמרתפים שכנו מאורות אופיום ובתי זונות, בהם יכלו למצוא אותם אומללים קשי יום מפלט לשעה קלה...

אחד מאותם בתים הפך למוזיאון הנקרא Chinatown Heritage Centre (מרכז המורשת של צ'יינהטאון) ובו ניתן להתוודע לחייהם של אותם מהגרים סיניים שבנו את סינגפור, כמו גם להיסטוריה של האזור ואנשיו בתקופות אחרות... זה אולי לא מוזיאון מפואר או מרשים במיוחד, אך הביקור בו בהחלט מומלץ.

פתוח כל יום מתשע בבוקר עד שמונה בערב והכניסה כרוכה בתשלום. למידע נוסף, מומלץ לבקר באתר האינטרנט שלהם, בו תוכלו לראות גם תמונות ולקרוא מעט על המקום

מ Pagoda Street ניכנס לסמטה הנקראת Trengganu Street ונשוטט בה וברחובות הסמוכים, המהווים את "ליבה" של צ'יינהטאון ההיסטורית, כולל Temple Street ו Smith Street ו Sago Street. בבניין מודרני, על Smith Street מס' 335, נמצא שוק האוכל Chinatown Complex Food Centre בו ניתן למצוא כמה וכמה מזללות עממיות מצוינות ודוכני רוכלים המגישים מטעמים אותנטיים במחירים השווים לכל נפש (אבל תשאירו מקום בבטן... יש עוד שוק אוכל מעולה לאורך המסלול...).

מכל אחד מהרחובות הקטנים ניתן לפנות ימינה, ל South Bridge Road ולאחר הליכה קצרה תראו מימינכם, על הפינה של Sago Street הקטן, מבנה סיני אדום ומרשים הבנוי בסגנון הארכיטקטוני של שושלת Tang ונושא את השם המעט מוזר "המקדש והמוזיאון לשרידי השן של בודהא" (Buddha Tooth Relic Temple and Museum). המבנה המרהיב אכן הוקם כדי לשמש משכן של כבוד לשרידים של שיניו של בודהא אשר התגלו כעשרים שנה קודם לכן בבורמה ובנוסף למקדש המרהיב והעשיר, יש כאן מוזיאון ובו שלל פריטים דתיים-אמנותיים יפהפיים, כך שבפירוש כדאי לבקר במקום.

מתחם המקדש פתוח כל יום, משבע בבוקר עד שבע בערב, והכניסה אליו חופשית. בשעות 12 – 9 ו 18 – 15 אפשר לצפות גם במקדש הזהב המהודר בו מונחת השן הקדושה, אשר לכבודה הוקם כל המבנה...
למידע נוסף, מומלץ לבקר באתר האינטרנט שלהם

ביציאה מהמקדש האקסטרווגנטי פונים ימינה וממשיכים לפסוע במעלה South Bridge Road. כמעט מיד נראה מצד שמאל, מעברו השני של הרחוב, את הכניסה לשוק האוכל הפופולארי Maxwell Road Food Court, בו ניתן למצוא כמה מזללות אותנטיות נהדרות, כולל את הדוכן שמתיימר להגיש את ה Singapore Chicken Rice הטוב בעיר (Tian Tian Hainanese Chicken Rice – תתכוננו לעמוד בתור...)

צמוד לשוק האוכל מיתמר בניין המשרדים של ה"רשות לתכנון אורבאני של סינגפור" (URA) ובו שוכנת "הגלריה לתכנון עירוני של סינגפור" (Singapore City Gallery), בה ניתן לראות את אחד המודלים הארכיטקטוניים התלת-ממדיים הגדולים בעולם, כמו גם מצגות שונות ומשונות המראות כיצד התפתחה העיר במרוצת השנים וכיצד היא מתוכננת להראות בשנים הבאות

הגלריה פתוחה כל יום (חוץ מראשון) בשעות 17 – 9 והכניסה אליה חופשית (פעם ביום יש סיור מודרך באנגלית בתשלום). למידע נוסף רצוי לבקר באתר שלהם
.
.
כשיוצאים מהבניין ל Maxwell Road רואים משמאל, על צדו השני של הרחוב, מבנה היסטורי הצבוע כולו באדום. כאן שוכן מוזיאון מיוחד מאוד, המוקדש ל"תחרות רד-דוט" (Red dot – "נקודה אדומה"), אחת מהתחרויות הנחשבות בעולם בתחום עיצוב המוצר, המתקיימת בגרמניה כל שנה ומושכת אליה אלפי מעצבים משישים מדינות, אשר מתחרים בשלוש קטגוריות שונות והן "עיצוב מוצר", "עיצוב בתחום התקשורת" (בעיקר פרסומות מבריקות וכיו"ב) ו"עיצוב קונספט".

המוזיאון, אחד מהשניים היחידים בעולם, מהווה חלון ראווה עבור הזוכים בתחרות היוקרתית ובו מוצגות היצירות המבריקות ביותר... אם עיצוב חדשני והמצאות מודרניות מדברים אליכם, מומלץ מאוד לבקר כאן.

המוזיאון פתוח בימים שני, שלישי ושישי בשעות 18 – 11 ובימי שבת וראשון בשעות 20 – 11 (סגור בימי רביעי וחמישי) והכניסה בתשלום.

למידע נוסף, שווה לבקר באתר האינטרנט של Red Dot Design Museum

חוזרים על Maxwell Road עד לצומת הרחובות, שם ניתן לראות את המבנה הנאו קלאסי של Jinrikisha Station, הבולט בזכות הלבנים האדומות שלו. המבנה הקולוניאלי היפה נחנך בשנת 1904 ושימש בתור "התחנה המרכזית" של נהגי הריקשות...

פונים שמאלה ל Tanjong Pagar Road ולאחר דקה – שתיים ימינה, לרחוב Duxton Hill ונכנסים לאזור השימור והשחזור של Tanjong Pagar. זהו, ככל הנראה, הרובע הכי ססגוני של צ'יינהטאון ומהווה מעין וריאציה סינגפורית של SoHo, עם בתי Shophouse היסטוריים שנצבעו בצבעים עליזים והפכו משכן לפאבים קטנים ואינטימיים, מסעדות בוטיק נהדרות, בתי קפה, גלריות וחנויות ייחודיות...

נשוטט על סמטת Duxton Hill ונמשיך במורד Duxton Road עד הסוף. שם נפנה ימינה ל Craig Road ומיד שמאלה ל Yan Kit Road. בקצה הרחוב נפנה ימינה ל Cantonment Road וכעבור כמה צעדים נראה מצד ימין את הבניין ההיסטורי (מס' 235) בו שוכן המוזיאון הפרטי Nei Xue Tang Museum, אשר מציג את אחד מהאוספים המרשימים בעולם של חפצי אמנות דתיים בודהיסטיים, מיפאן בצפון ועד אינדונזיה ויאווה בדרום. המוזיאון פתוח כל יום בין השעות 17 – 10 (אין כניסה לילדים מתחת לגיל 8) והכניסה בתשלום. למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט שלהם

ביציאה מהמוזיאון פונים שמאלה והולכים כמה דקות לאורכו של Cantonment Road. פונים שמאלה Hoe Chiang Road והולכים מעט לאורכו, חוצים את Tanjong Pagar Road, פונים שמאלה ל Tras Street וברחוב הראשון ימינה, ל Gopeng Street ושוב שמאלה, ל Peck Seah Street. שם, על הפינה, נמצא המקדש הקטן והססגוני Seng Wong Beo Temple, המוקדש ל Cheng Huang, הלא הוא "האל השומר על העיר" במסורת הטאואיסטית. זהו אחד המקומות היחידים בסינגפור בהם נערכים טקסי נישואין של רוחות: על פי האמונה הטאואיסטית, רק רוחותיהם של מי שנפטרו כנשואים יכולות ליהנות מן המנחות המוגשות להן על ידי בני המשפחה ולכן "משיאים" את רוחותיהם של הנפטרים הרווקים ובכך מאפשרים גם להם ליהנות מהחגיגה...

מהמקדש, הולכים 3 – 2 דקות על רחוב Peck Seah Street הקטן, עד שרואים מימין את הכניסה לתחנת הרכבת התחתית MRT-Tanjong Pagar (על פינת רחוב Choon Guan). תם ונישלם הסיור...


כל הזכויות שמורות ל אסיה-פסיפיק מדריכים בע"מ ©

10) סיור אקזוטי בין רובעי ה"אלף לילה ולילה" של סינגפור

תקציר : היום נסייר ב Little India ו Arab Street ו Bugis... מבנים יפים, היסטוריה, שווקים, חנויות מיוחדות וכמובן... הרבה אוכל טוב


חלקו הראשון זהה לחלוטין לחלקו הראשון של טיול מס' 9, עד ההגעה לתחנת הרכבת MRT-Farrer Park, ממנה ממשיכים לאזור ממנה התחילה הקהילה הערבית-מוסלמית של סינגפור את דרכה – Kampong Glam, הנקרא גם על שם רחובו הראשי, Arab Street.

אם אתם אוהבים ללכת ברגל ואינכם מפחדים מהחום הלח והדביק של סינגפור המשוונית, תוכלו לגמוא את המרחק בהליכה נינוחה של 30 דקות, אך אם בא לכם לפוש מעט מהחום המהביל, תוכלו לנצל את מערכת המיזוג המעולה של הרכבת התחתית ולהגיע אתה ל Arab Street.

ברגל : מ Race Course Road, פונים שמאלה ל Rangoon ויוצאים ל Serangoon Road, רחובה הראשי של Little India, שם פונים ימינה וכמעט מיד שמאלה, לרחוב Syed Alwi (ליד Serangoon Plaza). חולפים על פני חנות הכולבו של Mustafa וממשיכים ללכת לאורך הרחוב עד הסוף. בשלב כלשהו מתרחב הרחוב ושמו משתנה מ Syed Alwi ל Jalan Sultan. כשמגיעים לקצה פונים שמאלה ל Beach Road והולכים 3 - 2 דקות על צדו השמאלי, עד שרואים מימין את הכניסה למסגד Masjid Hajjah Fatimah.

עם הרכבת התחתית : מ Farrer Park נוסעים לתחנת Outram Park ומשם עוברים לרכבת התחתית הנוסעת לתחנת Bugis.

מיציאה B של תחנת הרכבת התחתית Bugis, פונים ימינה ל Victoria וכעבור שתי דקות פונים ימינה ל Ophir Road (ליד הכניסה לבית החולים). משם פונים שמאלה ל Beach Road (השני משמאל) וכעבור כמה דקות תראו את המסגד משמאלכם (מוקף במדשאה עם עצים).
.
.
מסגד Masjid Hajjah Fatimah, שבנייתו הושלמה ב 1846, הוקם על ידי "חג'ה פאטימה", אישה אמידה ממלאיה הסמוכה, שנישאה לנסיך מבני "בוגיס", אשר נשלח לסינגפור לנהל תחנת מסחר (התואר "חג'ה" מוענק למוסלמית שהשלימה את מצוות החג', כלומר העלייה לרגל למכה). הוא עוצב בידי הארכיטקט John Turnbull Thomson, האחראי לכמה מן המבנים היותר יפים בסינגפור וניו זילנד של תחילת המאה ה-19 וייחודו העיקרי הוא בשילוב החינני של סגנונות מוסלמיים-מקומיים ואירופאים.

ה"חג'ה" הייתה אשת עסקים ממולחת שהרבתה בנסיעות (דבר מאוד לא שגרתי עבור אישה באותם ימים... בטח ובטח עבור אישה מוסלמית) וביתה, עליו עומד המסגד כיום, נפרץ פעמיים בהיעדרה ואף הועלה באש בפעם השנייה... מתוך אמונה כי האל דאג לכך שהיא תיעדר מהבית בזמן האסון, החליטה החג'ה להקדיש את חלקת האדמה לשם בניית מסגד. הקברים שלה, של בתה ושל החתן שלה נמצאים במתחם.

ביציאה מהמסגד פונים ימינה ל Beach Road וכעבור כמה דקות שוב ימינה, לסמטת Sultan Gate שבקצה נמצא הכניסה לארמון Istana Kampong Glam – משכנם של הסולטנים של ג'והור.
במרכזו של המתחם מוקף החומה, בלב הגן, עומד מבנה יפה, המשלב סגנון פלדיאני עם מוטיבים מלאים-מקומיים. זהו ארמונו של הסולטן Ali Iskandar Shah, שליטה של Johor ובנו של מי שאיפשר לסר ראפלז ועמיתיו הבריטיים להקים את העיר סינגפור על האי.

המבנה הוקם בשנת 1835 וכמו רבים מהבניינים היותר יפים של אותם ימים, גם הוא עוצב על ידי הארכיטקט George Coleman, מי שאחראי ליצירות כמו בית הפרלמנט הישן והכנסייה הארמנית...

בתחילת שנות האלפיים שופצו המבנה והגנים שמסביבו, תוך הקפדה על התכנית המקורית של Coleman ובמקום נפתח "מרכז המורשת המלאית" (Malay Heritage Centre), המשמש מעין מוזיאון ומרכז תרבותי לבני הקהילה השנייה בגודלה בסינגפור.

סמוך לשער, מצד שמאל, יש עוד ארמון הקרוי, בהתאם לצבעו, Gedung Kuning ("בית האחוזה הצהוב"). הוא נבנה ב 1860 ומאכלס כיום מסעדה בשם Tepak Sireh, המגישה אוכל מלאי אותנטי, באווירה נעימה מאוד... למידע על המסעדה, כולל תפריט, שעות פתיחה וכיו"ב, כדאי לכם לבקר באתר שלהם

נכון לכתיבת השורות סגור הארמון לרגל שיפוצו של "מרכז המורשת", אך ייתכן כי עד שתבקרו בעיר הוא כבר יפתח... (פרטם נוספים אפשר לקבל דרך אתר האינטרנט שלהם)
.
.
יוצאים מהמתחם ל Kandahar Street, פונים ימינה וכמעט מיד שמאלה, ל Muscat Street, עליו ניצב הגדול והחשוב במסגדיה של סינגפור, Masjid Sultan. המסגד, אשר ניכר למרחקים בזכות כיפת הבצל הזהובה, אדירת הממדים שלו, נבנה לראשונה כבר ב 1825 על ידי הסולטן Hussain, מי שאיפשר לבריטים לבנות את סינגפור המודרנית, לאחר שהאזור כולו הוגדר כמשכנם של המוסלמים בעיר. בשנות ה 1920 נהיה המקום קטן מידי ואת המסגד הישן החליף המבנה המרשים הנוכחי, אשר בנייתו הושלמה ב 1928 והוא משלב מוטיבים הודים-מוסלמיים עם סגנון ניאו-קלאסי.

משער המסגד נפסע לאורך מדרחוב Bussorah Street הססגוני, שם אפשר למצוא כמה בתי קפה ומסעדות, כמו גם חנויות מזכרות.

מהמדרחוב פונים ימינה לרחוב בגדד (Baghdad) ותוך דקה מגיעים ל Arab Street, שהעניק לאזור את שמו ולאורכו שוכנות חנויות בדים וטקסטיל לא רעות בכלל, כמו גם כמה וכמה חנויות המוכרות מוצרי קש קלועים, שטיחים, תבלינים וכמובן, כל מיני ענתיקות מנחושת, כמצופה מרחוב בזאר ערבי...

הסמטאות Bali Lane ו Hajji Lane נמתחות במקביל ל Arab Street, מצדו השני וניתן למצוא בהן כמה בתי קפה נחמדים בסגנון מזרח תיכוני, כמו גם חנויות מיוחדות המוכרות תקליטים ישנים מיד שניה, בגדים בסגנון שנות השבעים ועוד "מציאות"...

ביציאה מהסמטאות פונים שמאלה ל North Bridge Road והולכים לאורכו, על צדו הימני (כשהכביש משמאלכם), חולפים על פני בית החולים Raffles Hospital ומגיעים לפינה של Rochor Road, שם נמצאת הכניסה למרכז הקניות היפה Bugis Junction – הקניון הראשון אשר נבנה על רחוב קיים ועושה שימוש בבתים ההיסטוריים, במקום להחריבם...

האזור שמסביב למרכז הקניות קרוי על שם ה"בוגיס", קבוצה אתנית גדולה מהאי סולאווסי שבאינדונזיה, אשר מקרב בניה יצאו כמה מהסוחרים הגדולים בסינגפור, אך עיקר פרסומו בא לו בשנות החמישים, עת הפך הרחוב למעוזה של קהילת הטרנסווסטיטים והטרנסג'נדרים הססגונית של העיר ותיירים מערביים, כמו גם מלחים, שיכורים ושאר מרעין בישין נהרו אליו בהמוניהם...

לאחר שקיבלה המדינונת את עצמאותה, בשנות השישים, הפסיקה ממשלתו חמורת הסבר של לי קואן יו את חגיגת הזימה ובמקום הוקמו מרכז הקניות ותחנת הרכבת התחתית (הבתים ההיסטוריים שופצו ונפתחו בהם חנויות ומסעדות, ומעל הרחוב הוקמה חופת זכוכית אדירה, המאפשרת למזג את המקום...).

בדיוק ממול, מעברו השני של רחוב Victoria Street, נמצאים Bugis Village וסמטת Bugis Street, שם תוכלו לשוטט בין דוכנים המוכרים מוצרים זולים, כמו גם מאכלי רחוב מקומיים... אפשר לדוג כאן מציאות לא רעות, בסך הכול, והמקום גם פתוח בשעות הערב, במתכונת של מעין "שוק לילה"...

מכאן ממשיכים לתחנת הרכבת Bugis וזהו... הסתיים הטיול


כל הזכויות שמורות ל אסיה-פסיפיק מדריכים בע"מ ©

18) יום בגנים הסיניים ושמורות הטבע של Little Guilin ו Sungei Buloh

תקציר: גנים מרהיבים, מוזיאון ייחודי המוקדש לצבים, אוסף מרהיב של עצי בונסאי, שמורת טבע זעירה בעלת מבנה טופוגראפי מיוחד במינו וכמובן... שופינג ואוכל טוב.

את היום נתחיל בגנים הסיניים והגנים היפאניים, אתר יפה ושופע אטרקציות אשר מבקרים רבים חולפים על פניו מבלי לבקר ולא יודעים מה הם מפסידים...

ניסע עם הרכבת התחתית על קו East-West Line, המסומן ירוק, עד תחנת Chinese Garden הנמצאת במרחק שתי דקות הליכה מהכניסה לגנים.

הגנים, אשר שוכנים על איים בלב אגם ג'ורונג שבמערבה של סינגפור הוקמו בשנות השבעים על ידי Yuen-Chen Yu, פרופסור מטאיוואן שהתמחותו הייתה באדריכלות נוף סינית ונעשה בהם שימוש בסגנונות גינון סיניים שונים ובעיקר בסגנון המלכותי, אשר אפיין את ארמונות הקיסר בפקינג. מלבד דשאים מטופחים וגינון מסוגנן, תוכלו לראות כאן פגודות יפהפיות, גשרי אבן סיניים, ביתני פביליון ושפע של פסלים מסורתיים... החל מגיבורים סיניים כמו קונפוציוס ועד לחיות הזודיאק...
.
.
על האי השני שוכן "הגן היפאני" הקטן יותר ובו, כפי שניתן לשער, שולטים סגנונות גינון ומוטיבים ארכיטקטוניים מארץ השמש העולה, כולל מנורות גינה מאבן, ביתנים יפאניים ועוד.

בתוך הגנים ישנן כמה אטרקציות אשר שווה להקדיש להן תשומת לב מיוחדת: הבולטת שביניהן היא "מוזיאון הצבים" הקטן (The Live Turtle & Tortoise Museum) בו תוכלו לצפות באוסף של צבים נדירים מכל גדלים והסוגים, אשר חלקם נראים ממש כמו מפלצות פרהיסטוריות קטנות שאך זה נמלטו מפארק היורה...

המוזיאון פתוח כל יום בשעות 18 -9 והכניסה אליו כרוכה בתשלום. פרטים נוספים תוכלו לקבל באתר האינטרנט שלהם

עוד אטרקציה מומלצת, השוכנת במרחק כמה צעדים משם, היא "גינת הבונסאי" (Bonsai Garden), בה מוצגים לראווה כאלפיים עצי בונסאי מרהיבים, רובם מסין. במקום נמצאים, דרך קבע, מומחים המעבירים סדנאות קצרות ומעניקים למבקרים "טיפים" כיצד נכון לטפח את העצים הננסיים.

גם הכניסה ל"גינת הבונסאי" כרוכה בתשלום קטן.

מלבד מוזיאון הצבים וגינת הבונסאי פתוחים הגנים לקהל הרחב כל יום, בכל שעות היום והכניסה אליהם חופשית.

לאחר הביקור בגנים אנו שבים לתחנת MRT-Chinese Garden, נוסעים ממנה תחנה אחת ל Jurong East ושם מחליפים רכבת (אין צורך לצאת מהתחנה) וממשיכים לתחנת Bukit Gombak, בדרך ליעדנו הבא, הלא הוא שמורת הטבע Little Guilin.

מתחנת הרכבת MRT-Bukit Gombak לוקחים את יציאה B, פונים שמאלה לרחוב Bukit Batok East Avenue 5 והולכים לאורכו כמה דקות (הכביש מימינכם), עד שרואים את אגם Little Guilin והפארק מצד שמאל שלכם.

צוקי הגרניט מכוסי הצמחייה העבותה, אשר מתנשאים בפראות מתוך אגם המראה הרוגע, מזכירים עד מאוד את נופו של חבל Guilin בסין ומכאן שמה של השמורה, הנקראת גם Bukit Batok Town Park.

הפארק הקטן המקיף את האגם מציע למבקרים בו גם שבילי הליכה נעימים, ספסלים, פינות פיקניק ותאורה, המאפשרת ליהנות מן המקום גם בשעות הערב.
.
.
אנו שבים לתחנת הרכבת וממשיכים בנסיעה ליעדנו הבא : Sungei Buloh Wetland Reserve. זוהי שמורת הביצות היחידה בסינגפור, היא שוכנת באחת מפינותיה הנידחות יותר של המדינונת הקטנה, מול מיצר Johor ומציעה למבקר בה נוף טרופי אמיתי, הנראה כה שונה מגורדי השחקים הנוצצים ומרכזי הקניות של מרכז העיר...

גשר עץ לוקח את המבקרים דרך צמחיית הביצה העבותה, הכוללת סבך מנגרובים, שם תוכלו לראות מגוון של ציפורים, גם מקומיות וגם כאלה שעוצרות כאן בדרכן מהמזרח הרחוק לאוסטרליה ולצידן שלל יצורים אחרים, כולל סרטני בוץ, לטאות כוח ענקיות ואפילו לוטרות.

במקום יש גם מרכז מבקרים לא רע בכלל, בו מוקרנים סרטי טבע על המקום, כמו גם על ביצות ושטחי היצף ברחבי העולם.

סיורים ללא תשלום נערכים בשמורה כל שבת, ב 9:30 בבוקר, אך הקבוצה מוגבלת ל 15 משתתפים... כל הקודם זוכה.

למידע נוסף, כדאי לבקר באתר האינטרנט הרשמי של השמורה

חוברת קטנה על השמורה, כולל מפת שבילים (PDF) ניתן למצוא כאן

אוטובוס Kranji Express יוצא כמה פעמים ביום (כל יום) מתחנת הרכבת MRT-Kranji ונוסע לשער השמורה (מתשע בבוקר, עד ארבע וחצי אחה"צ, בערך פעם בשעה וחצי). פרטים נוספים, כולל לוח הזמנים, תוכלו לראות כאן

אוטובוס מס' 925C נוסע לכאן בימי א' בלבד (ובחגים לאומיים). הוא יוצא ממסוף האוטובוסים (Interchange) הסמוך לתחנת MRT-Woodlands ועובר דרך תחנת הרכבת MRT-Kranji.

חוזרים לתחנת הרכבת וממשיכים בנסיעה לתחנת Ang Mo Kio או Toa Payoh. מדובר על שתי ערי שינה גדולות ומתוכננות של "דיור ציבורי" (public housing towns), מהסוג בו מתגוררים רוב תושבי סינגפור ובשתיהן יש מרכזי קניות ואוכל לא רעים, המשתרעים מסביב לתחנת הרכבת התחתית ומסוף האוטובוסים הסמוך אליה (מה שאומר שלא תזדקקו לכישורי הניווט שלכם).

את מרבית החנויות והמזללות העממיות ניתן למצוא לאורך המדרחובים הפתוחים, אם כי יש גם מרכזי קניות סגורים וממוזגים, המחירים כאן נמוכים יותר ממה שתשלמו ב Orchard Road, או Marina, הסחורה בדרך כלל סבירה, אם כי היא עלולה שלא להיות לטעמכם ותמיד תוכלו להתענג על ארוחה טובה באחת מהמסעדות האותנטית או בתי הקפה המקומיים (Kopitiams)

מ Ang Mo Kio או Toa Payoh פשוט לוקחים את הרכבת חזרה למרכז העיר, או להיכן שאתם מעוניינים להגיע.


כל הזכויות שמורות ל אסיה-פסיפיק מדריכים בע"מ ©

21) המקדשים הסיניים של מרכז סינגפור, קניות ב Toa Payoh, גן חיות וספארי לילי

תקציר: שניים מהמקדשים הסיניים המרשימים ביותר בסינגפור שוכנים דווקא בלב האי, באזור שאינו נמצא בדרך כלל על מפת המטיילים, אך למרות זאת כדאי לבקר בהם, הן מכיוון שהם יפהפיים והן מכיוון שניתן לשלב אותם עם ביקור במרכז קניות ומזללות "מקומי" וכמובן עם גן החיות הנהדר של סינגפור ו"הספארי הלילי" הסמוך אליו.

עם בוקר, לוקחים את הרכבת התחתית (MRT) לתחנת Toa Payoh : יוצאים דרך מסוף האוטובוסים הצמוד לתחנה (Bus interchange), פונים שמאלה ל Lorong 6 Toa Payoh והולכים לאורכו, על צדו הימני (ליד הפארק). כעבור כעשר דקות פונים ימינה ל Kim Keat Link והולכים על צדו השמאלי כדקה או שתיים, עד שרואים פנייה שמאלה, לרחוב הקטנטן המוביל למקדש Siong Lim Temple (בסמוך לבלוק מס' 247). אפשר גם לקחת מונית מתחנת הרכבת התחתית – מדובר על נסיעה קצרה מאוד שלא תעלה יותר מכמה דולרים ספורים.

Lian Shan Shuang Lin Monastery, הידוע יותר כ Siong Lim Temple, הינו אחד מהמקדשים הסיניים היפים ביותר בסינגפור. הוא נבנה לראשונה לפני כמאה שנים על ידי סוחר בודהיסטי עשיר מ Hokkien שבסין, בעקבות חלום שחלם ובו ראה את השמש זורחת מהמערב, מעל הים... למערב יש חשיבות מיוחדת בעיני הבודהיסטים בני סין, שהרי הודו, ממנה הגיע הבודהיזם, שוכנת מערבה לסין...

גולת הכותרת של המקדש היא פגודה בת שבע קומות, עם ציפוי זהב לראשה, המהווה רפליקה של פגודה היסטורית ידועה בפוג'יאן שבדרום סין ומלבדה יש במתחם רחב הידיים עוד כהנה וכהנה מבנים מרהיבים, גנים מטופחים ושכיות חמדה...

המקדש פתוח כל יום והכניסה אליו חופשית. למידע נוסף, תוכלו לבקר באתר האינטרנט של המקדש

חוזרים לתחנת הרכבת של Toa Payoh, אפשר לשוטט קצת במדרחובים של מרכז העיר, הצמודים לתחנה ולמסוף האוטובוסים (Toa Payoh Town Centre), שם יש שפע של חנויות ומזללות המשרתות בעיקר את השוק המקומי וייתכן שתמצאו בהם לא מעט דברים שימצאו חן בעיניכם, במחירים הנמוכים משמעותית ממה שגובים בבוטיקים הנוצצים של רחוב אורצ'רד... חטיפים מקומיים טעימים בוודאי ובוודאי שתמצאו...
.
.
ממשיכים הלאה עם הרכבת לתחנת Bishan, בדרך ליעדנו הבא, הלא הוא מקדש Bright Hill Temple. ממסוף האוטובוסים (Bus Interchange) הצמוד לתחנת Bishan לוקחים את קו 52, או 410 ויורדים בתחנה הנקראת "Before Bright Hill Temple". בירידה מהאוטובוס פונים ימינה וממשיכים ללכת עוד כמה צעדים לאורך הרחוב, פונים שמאלה ל Bright Hill Road וכעבור 3 – 2 דקות תראו את הבניין המרכזי משמאלכם (אפשר גם להיכנס למתחם דרך שער הנמצא ממש ליד תחנת האוטובוס).

המקדש הבודהיסטי הגדול בסינגפור הינו, למעשה, מקבץ של מקדשים ובתי תפילה המשתרעים על פני מתחם של כמאה דונם במרכז האי, לא רחוק מ Ang-mo-Kio.

בניגוד לכמה מן המקדשים במרכז העיר והרבעים האתניים, המבנים כאן אינם היסטוריים במיוחד, אך הם בפירוש מרשימים ומצדיקים ביקור... במבנה המרכזי מומלץ לעלות לקומה העליונה, לאולם Hall of No-Form, בו שוכן פסל ברונזה עצום של הבודהא, אשר משקלו מגיע לכמעט ששים טון... עוד מבנים מעניינים במתחם כוללים את "הפגודה של 10,000 הבודהות" ואת מגדל הפעמון.

פתוח כל יום בשעות 21:30 – 6 והכניסה חופשית. למידע נוסף, אפשר לבקר באתר האינטרנט של המקדש

חוזרים לתחנת Bishan וממשיכים בנסיעה עם הרכבת עוד תחנה אחת, ל Ang-Mo-Kio ומכאן אפשר לקחת את אוטובוס מס' 138 לגן החיות של סינגפור ו"הספארי הלילי" הצמוד אליו.

שני גני החיות, הרגיל והלילי, שוכנים אחד בסמוך לשני, בלב יער הגשם המקיף את מאגר המים הגדול של סינגפור ומהווים את אחת מהאטרקציות היותר שוות שיש למדינה הקטנה להציע לתייריה.

גן החיות של סינגפור הביא לעולם את הקונספט של "גן חיות פתוח", בו פינו סורגי הברזל את מקומם לטובת כלובים פתוחים בהם דרות החיות בשטחים המעוצבים באופן המזכיר, עד כמה שאפשר, את סביבת הגידול הטבעית ממנה הם באו...

מטבע הדברים, ניתנת תשומת לב רבה לחיות של יערות הגשם ההולכים ונכחדים של דרום-מזרח אסיה ובין השאר תוכלו לפגוש כאן את הלהקה הגדולה בעולם של קופי אורנג אוטן (ואפילו לסעוד איתם ארוחת בוקר), את לטאות "דרקון קומודו" האימתניות ועוד זנים נדירים של פרפרים, זוחלים ויונקים קטנים שהגיעו לכאן מהיערות הטרופיים של בורניאו וזהו, ככל הנראה, המקום היחיד בעולם בו ניתן עדיין לראותם... עוד חיות ששווה לשים אליהן לב בעת ביקורכם כאן כוללות את הטיגריס הבנגלי הלבן, את הפילים האסיאניים (יש הופעה יפה), דובי קוטב ועוד...
.
.
בשכנות לגן החיות שוכן, כאמור, "גן החיות הלילי" (Night Safari). זהו גן החיות הראשון בעולם שהוקם במיוחד עבור חיות לילה וגם כאן שוכנים הדיירים ב"כלובים פתוחים"... בניגוד לגני חיות אחרים בעולם, בהם מנסים לאלץ את חיות הלילה להתרגל לנוכחות המבקרים, כאן נעשה מאמץ אמתי לא לשנות את אורחות חייהם של בעלי החיים בכלל... תאורה מיוחדת ועדינה מאוד מאפשרת למבקרים לצפות בחיות, תוך הפרעה מינימאלית.

שני הגנים פתוחים בכל יום, כאשר גן החיות פתוח בשעות 18 – 8:30 ואילו גן החיות הלילי, בשעות 19:30 – חצות (מבקרים רבים מגיעים לגן החיות בסביבות השעה שתיים – שלוש אחה"צ, מסיימים את הביקור לקראת שעת הסגירה, אוכלים משהו באחת מהמזללות במקום וממשיכים מיד ל Night Safari).
מידע נוסף ורב תוכלו למצוא באתרי האינטרנט המצוינים של גן החיות של סינגפור ושל "גן החיות הלילי"

מידע על כרטיסים (כולל כרטיס "Park Hopper" המשלב כניסה לגן החיות וגן החיות הלילי ואפילו פארק הציפורים בג'ורונג) תוכלו למצוא כאן

אוטובוסים בחזרה למרכז העיר יוצאים מפתח "גן החיות הלילי" בשעות 21:30, 22, 22:30, 23 ו 23:30 (את לוחות הזמנים המדויקים ניתן לראות באתר של BusHub)


כל הזכויות שמורות ל אסיה-פסיפיק מדריכים בע"מ ©